החלטה בתיק מ"ת 36686-09-12

1. בפני בקשה לעיון חוזר במעצר הבית של המבקש עד תום הליכים.

2. המבקש נעצר ביום 4.10.12 במעצר בית עד לתום ההליכים נגדו, בגין כתב אישום חמור שהוגש נגדו והמייחס לו: נהיגה פוחזת ברכב, אי ציות להוראות שוטר במדים, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, עקיפה בדרך לא פנויה, גרימת תאונה ונהיגה במהירות מופרזת.

3. התיק העיקרי קבוע להקראה ליום 24.1.13, עקב בקשת ב"כ המבקש להגיש הודעה מפסיכיאטר (פ"ל 12-09-6564) לפני כב' השופט טננבוים.

4. המבקש פנה לבית המשפט ובקש להמיר את מעצר הבית ולאפשר לו לצאת לעבודה מדי יום.

5. טענות ב"כ המבקש:

א.                  ב"כ המבקש טען כי מעצר הבית של המשיב מקשה על משפחתו מאוד והם הגיעו לפת לחם היות ואשתו אינה עובדת. 

ב.                  עוד בקש את שחרורו לצורך בדיקות פסיכיאטריות עקב מצבו הנפשי בזמן האירוע.

ג.                   היות והתיק קבוע רק ל 23.1.13, משמעות הדבר שהמשיב יהיה עצור במעצר בית מלא שלושה חודשים והדבר אינו פרופורציונאלי למעשים המיוחסים לו.

6. טענות ב"כ המשיבה:

א.                  מתנגדת לבקשה נוכח המעשים החמורים המיוחסים למשיב המצדיקים לשיטתה מעצר של ממש.

ב.                  יצויין כי תגובה קצרה זו נרשמה על ידה לאחר שלא הגיבה עד מועד הדיון בתיק, ותגובתה נמסרה רק ביום 2.1.13.

7. עיון

סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996, קובע התנאים לעיון חוזר בעניין מעצר עד תום הליכים בשלושה תנאים חלופיים: נתגלו עובדות חדשות, נשתנו הנסיבות או עבר זמן ניכר מההחלטה הקודמת.

בענייננו נטען כי חלוף הזמן למן החלטה הקודמת וכי בעטייה של קביעת המועד לדיון לאוקטובר, לא סביר כי פרנסת המבקש ומשפחתו תמנע לחלוטין לתקופה כה ארוכה. ולכן יש לשנות את תנאי מעצר הבית לחלקיים באופן שיותר לו לצאת לעבודה.

אציין כי החלטה בעיון חוזר בשאלת מעצר עד תום הליכים אינה נסובה על נכונות ההחלטה לעצור בשעתו אלא  בשינויים שאירעו מהדיון הקודם בשאלת המעצר, כהלכת בית המשפט העליון בבש"פ 2/06 זילברפרב נ' מדינת ישראל, לא פורסם, (מיום 7.2.06):

" כלל הוא כי במסגרת בקשה לעיון חוזר, לא נפתח דיון מחודש בסוגיית עצם ההצדקה למעצר, או לחלופת מעצר והתנאים שנקבעו במסגרתה. עיקרו של הליך העיון החוזר הוא בבחינה ובדיקה האם מאז ההחלטה המקורית שניתנה ארעו עובדות או נסיבות חדשות או מעבר זמן רב שיש בהם כדי לשנות את נקודת האיזון הראויה בין עניינו של הנאשם בהגשמת חירותו האישית כפרט לבין האינטרס הציבורי בהגנה על בטחון הציבור והבטחת תקינות ההליך השיפוטי".

אמנם המבקש יהיה עצור משך 3 חודשים במעצר בית מלא בעת הדיון הבא, אך המבקש הוא שמבקש להפנות את בית המשפט למצבו הפסיכיאטרי של המשיב בעת ביצוע המעשים לכאורה, והדיון נדחה בשל כך.

מכאן שלא בית המשפט או המשיבה הם שהביאו להמשכות ההליכים, אלא המבקש עצמו.

עוד אציין כי אין המדובר במשך זמן שיש בו לשנות מהחלטת בית המשפט להותירו במעצר בית עד לתום ההליכים, המשכות ההליכים כשלושה חודשים כרגע  היא זמן סביר.